מכל המחשבות

ואולי יש לה טוב בחיים האלה,
יש לה טוב בחיים לא חשבתי מחשבה כזאת.
בחיים לא חשבתי מחשבה כזאת מכל המחשבות,
מכל המחשבות.

ואולי היא המשיכה לחיות,
אולי היא לא באמת כזאת כמו שהכנסתי לי לראש.
כמו שהכנסתי לי לראש וחשבתי מחשבות,
מחשבות..

ואולי, זו רק תקופה והיא לא כל כך יפה,
אבל את, את שמחה, ואת חזקה
ולעזאזל כל כך יפה (כל כך, כל כך, כל כך)

בחיים לא אראה אותה יותר ולמדתי לוותר צריך תקוות..
בחיים לא חשבתי מחשבה כזאת מכל המחשבות,
בחיים לא חשבתי לא העזתי לראות.

ואולי יהיה לה טוב בלעדי,
יהיה לה יופי יהיה מושלם
ואני כבר לא בן אדם.

בחיים לא ידעתי לאן לפנות,
מוקף בדמיונות, לא התכוונתי לבכות, ככה לבכות.

ואולי, זו רק תקופה...

בחיים לא חשבתי מחשבה כזאת מכל המחשבות..
בכיכר העיר אני צורח: "לא!!!"

בחמש בבוקר עובר מתחת לחדרה יש אור בחדר, היא לא עצובה,
בפנים יש סוג של מסיבה, היא לא כל כך עצובה.
או שבבחור היא התאהבה ובחמש בבוקר הם עושים אהבה,
אבל כשלי יש בחדר אור,
בחמש בבוקר אני בטח שיכור.

כותב וכותב ולבד עם השכול כל כך שחור (כל כך שחור כל קול).
ואולי גם לי יהיה לי טוב, (כי לא מגיע לי) וכדאי שזה יקרה,
ויופיע בקרוב!

כי בחיים לא חשבתי מחשבה כזאת מכל האכזבות,
מכל המחשבות.

מילים: יובל שמחה, לחן: ארז פרג