דיכאון של חורף

דיכאון של חורף מתדפק בחלונות
מזכיר איך היינו פעם
מעורר רגשות בטיפות מגוונות
מלוות בחרדת הרעם
מסביב עולם מפחיד אותי נורא
בכוחות שמבטיחים צרה
מביט עלייך ולבי עגמומי
אמרתם שהאושר זמני

וזמני עובר נמרח בחלומות
קשה ועצוב בלעדייך
תקווה תמימה שעוזרת לי לחיות
מתנפצת בבוהק בין ערביים
ואני מבקש וכבר לא מאמין
שיהיה טוב באמת
ספק ההוכחות לא במצב זמין
והרגש האמיתי כבר מת

רוצה לשמוח לא לבכות בפנים בשקט
מבלי שההוא ישמע
מצמיח כנף שבמציאות שותקת
מיואשת מהאהבה

הו עולם הו אנושות
מתי כבר נאהב
אם לא עכשיו?

מילים: עדי זילברברג, לחן: עדי זילברברג