סטירות סותרות

היא הולכת בדרכיה הסתורות
היא השמש הכבויה של ליל תענוגות
היא האופל היורד כמו אורב
סער דבש בלחש קט שמתפרץ

היא הרוח הנגועה בעולמי
היא יודעת לפשט את חידתי
בין שיחים תזוזה כמו תן שמיילל
מתחנן שבסופה היא תקלל

בואי השקי אותי בצוף שחור
הרוויני ואגמול לך בעסיס טהור
כשפיני בטעם המרה
אחזי כל פחד וכל זיק נורא..

גם מתוך הקבר תחנוניי ערים
לעולם כמו עבד לאכול שקרים
נפש פרח שחווה התעללות
כך ארצה איתך חיבור של התעלות

מילים: עדי זילברברג, לחן: עדי זילברברג