פעם בחיים

החיים קשים ובסוף נמות
החיים קשים אז שהלב מדבר
צריך להקשיב לו,
הגורל פוגע בלי שום שיטה
אם היום אני אולי מחר זה אתה
רק שזה נופל עליך תדע שזה בא
ואין הכנה, אין שום כוונה.

אנשים רצים בכלוב עכברים
אנשים רצים לרגע לא דואגים
עוצמים ת'עיניים,
כמו נמלה שבשורה, נמלה קטנה
כמו בורג במכונה
רצים בכל הכח לא לצאת מהתמונה
וזה כבר ככה שנים, די מוכר ונעים.

הסוף מראש ידוע - אני לא נבהלת בקלות
עכשיו הכל רגוע - מחר זה גם יום טוב למות.

אם מסביב הכל בערפל
ואתה שוב נופל, צריך רק לזכור
שבסוף כל חושך תמיד בא האור
זה עובר וזה בא
כי לכלום אין סיבה.

הסוף מראש ידוע...

לפעמים גובר הפחד
כל יום נראה אותו דבר
ולפעמים הדלת נפתחת
רק פעם אחת
רק פעם אחת בחיים.

החיים קשים ובסוף נמות
החיים קשים - אז מה.

מילים: עדי כהן הברון, לחן: עדי כהן הברון