המרפא

וְאִם כֹּחוֹתַי שְׁבוּרִים
וַהֲלוּמִים הֵם עֲצַבַּי
מֵעֹצֶר, כַּעַס וְקַדְרוּת רַעְיוֹנוֹת וְנִבְכֵי עָמָל...
הִנֵּה מַרְפֵּא עוֹמֵד לְיַד כָּתְלִי
חוֹדֵר לָבוֹא לְחַדְרֵי נִשְׁמָתִי
שָׁבוּ וְנִרְפְּאוּ כֹּחוֹתַי הַשְׁבוּרִים
וְתָשׁוּב לְשַׂחֵקָה הֶמְיַת שִׁירָתִי
בְּעֵינֵיהָ תַּרְוֵּנִי חֶמְדַת לְבָבִי
תְּלַבְּבֵנִי, תַּשִׁיבֵנִי, תְּרַפְּאֵנִי, תְּרוֹמְמֵנִי
הִנֵּה מַרְפֵּא עוֹמֵד לְיַד כָּתְלִי
חוֹדֵר לָבוֹא לְחַדְרֵי לְבָבִי
שָׁבוּ וְנִרְפְּאוּ כֹּחוֹתַי הַשְׁבוּרִים

מילים: הרב קוק