מנסה להרגיש

החלטתי לחרוז לי חרוזים בלי משמעות
יש לי זמן אין לי לימודים,
היום אני לא עובד ולמען האמת גם אתמול, גם שלשום, גם בעוד שלושה ימים,
אני אפילו לא אבא
לא מי יודע בן
לא פוגש את אחי ולא דודים,
אין לי חשק להכניס את עצמי לתוך השאלות
אני עומד על הקיר והם יורים.

האינטרנט גרם לי לשכוח שרציתי בכלל לפתוח כדי לכתוב,
הטלוויזיה גרמה לי לשכוח שרציתי אולי טיפה לחשוב,
בין אנשים בתוך סרטון לראיון עם בעל הון החסויות לא חסות על איש,
בין צפצופים אלקטרונים למכשירים חשמליים
אני מנסה להרגיש...

אני מנסה להרגיש
אני מנסה להרגיש!

בין אנשים עצבניים במכוניות טסות עם אלימות בעיניים ושנאה
על בסיס דתי חילוני גיאוגרפי גזעני מעמדי אולי אמצע חמלה,
מסכינים שלופים, אגרופים קמוצים אולי פתאום תצמח שלווה,
בין שוטרים עם אלות לעסקנים עם משרות אולי תצוץ אהבה...

אני מנסה להרגיש
אני מנסה להרגיש
אני מנסה להרגיש!

מילים: אפרת קולברג, לחן: עודד דיסטלמן