הילד הכי קטן בכיתה

הייתי הילד הכי קטן בכתה,
הכי קטן בשיעור,
והכי קטן בהפסקה.

בסוף השנה,
כשהיו מצלמים,
ואני, הנמוך,
תמיד עומד בסוף הילדים
על ארגז הפוך.

הילדים הגבוהים עומדים בשורה,
ופתאום אני מטר ועשרה,
ראשי נוגע בחגורה של המורה.

בלילה הייתי בוכה לי
בתוך השמיכות.
אלוהים, תעשה שלא יסתירו לי
ושאוכל לראות!

אני חושב שמישהו למעלה
שמע את הדברים,
כי עכשיו אני גם בן שבע
וגם מטר ועשרים.

מילים: יהונתן גפן