ילד איש

אולי על הפנים, נוסף לי איזה קמט,
ושערה לבנה עיטרה את ראשי.
אבל עמוק בפנים, אני עדיין ילד,
ובין הילדים אני חופשי.

ילד איש, ילד איש,
לא תינוק ולא קשיש.
אחד כזה באמצע,
ילד איש.
ילד איש, ילד איש,
כל חיי אני מרגיש,
גם הילד, גם האיש,
או בקיצור - ילדיש.

אולי כל צעדי, הפכו כבדים פי אלף,
וגם נשימתי כבדה יותר.
אך למרות זאת, ידידי,
אני אותו הילד.
וכך עד סוף ימי כבר אשאר.

ילד איש, ילד איש...

מילים: עוזי חיטמן, לחן: עוזי חיטמן