בלילה

מסביב, על כר ועל כסת,
מכתבים ישנים לרוב,
ואני על גבם קורסת
כאישה הקוסמת באוב.

אך ליום המחר - כמוה -
לא אשאל את פי הנביא,
כי רחק ממני אלוה
הן יודע כבר לבבי

הוא יודע עצב - גלבוע
ונכון לעצב ההוא
כל הלילה אגיל בלי נוע
בשורות בטרם דהו.

מילים: רחל