הנערים הספנים

מול הסיפון הכוכבים זורחים דומם
הרוח קל האוניה בליל תרה
תביט סביב תבל נסתר אין חוף אין ים
רק מפוחית הפה נותרה
והנערים הספנים מסוף עד סוף
כולם עונים איתה האם ידעת למה

כי על הים, כי עלה הים
היא מזמרת על החוף
ועל החוף מתגעגעת היא הימה
כי עוד הלב צעיר
ועוד הליל בהיר
ומה נחוץ ומה נחוץ כדי לשיר

רק אוניה בליל ומים
ושנים עשרים ושתיים
ואחת עם צמותיים הנקראת יעל
ומסע וגיל ופרך
ואחד חבר בדרך
זה אולי הכל בערך
וזאת שרים הספנים בליל

העיר נוצצת על ההר כוכב ירוק
הגיע זמן האות ניתן עולה העוגן
יעל, יעל טוב שמחה וטוב הצחוק
אך גם טובה דמעה כהוגן
לאהבה דרוש קצת מלח סוף כל סוף
כזה טיבה אל נשאלנה מה ולמה

כי על הים, כי על הים
מתגעגעת היא לחוף
ועל החוף מתגעגעת היא הימה
כי עוד הלב צעיר
ועוד הליל בהיר
ומה נחוץ רק המעט אשר בשיר

רק אוניה בליל ומים...

מילים: נתן אלתרמן