הבתים שנגמרו ליד הים

הלילה שלח אצבעות קרות
אל הבתים שנגמרו ליד הים
הלילה ליטף בשפתיים לחות
את החוף שנרדם לו מן הסתם.

ואני זוכר אותך
שעות שחיכיתי עד בוש,
עת השמש שקעה לא רחוק מחדרך,
לבין המרזב והברוש

ירח השיק כוסית של חלב
עם הבתים שנגמרו ליד הים,
ירח ניסר את התריס בקרניו
וטבע בין גלים שבים.

ואני זוכר אותך...

הגשם שטף את כל הגגות
של הבתים שנגמרו ליד הים,
הגשם היכה, הצליף באניות
ונכנע למלח שבים.

ואני זוכר אותך....

מילים: אהוד מנור