במשקפי השמש השחורים

במשקפי השמש השחורים
חולפת כמו אשמה
ברחובות
הוא לא מרשה לך לדבר
עם חברות הכי טובות
כל כך לבד היית איתו
כל כך מיד היית אישתו
ולא היה לך אף אחד
כל כך לבד

חשבת שהוא שייך לך
בקנאה
שהוא סובל, חשבת בהבנה,
ואת היית עונה ולא עונה
מאמינה
להבטחה שהשתנה
אז באה המכה הראשונה
ואת היית עוד מוכנה
היא לא היתה האחרונה
ואחר כך המנגינה
נשמעת לך אחרת

והפחדים קמים אתך מתוך הכר
והם יוצאים איתך על קצות האצבעות
מתוך החדר
והשעה כבר מאוחרת
את רצה יחפה
אל המונית שמחכה בדרך
לאן שלא תלכי
את לא חוזרת.

לא עוד
בחיוכים מתחננים
הסוד
של הכתמים על הפנים

מילים: דפנה ערוד, לחן: עידית אשל