נושמת

לא יודעת מה לומר
לא ראיתי את המחר
רציתי רגע שלא ייגמר
פתאום חשבתי על אחר
הרגשתי שאני קצת בודדה
ומאחר חיפשתי רק תשובה
אבל עכשיו אתה.

יודע כל מה שקרה
יושב ומחפש סיבה
מביט למעלה ורואה קצת אור
רוצה רק שהזמן יחזור
לא מבין איך כל מה שהיה
במילה או שתיים השתנה
אתה הולך מכאן.

נושמת
רגעים של עצב מסביבי
לא מוצאת ת'כוח לדבר
רק רוצה ששוב תהיה איתי
נגמרת מחשבות שמקיפות אותי
לא מוצאת ת'דרך לוותר
נתפלל עד שזה ייגמר.

אני הולכת ברחוב הצר
סוחבת תיק עם לב נשבר
עוברת חנויות של מציאות
רוצה לישון או סתם למות
ואולי אם אבקש
תתגבר על זה ותיכף תתאושש
תיגש אלי תפרוש ידי
אצבע את השמיים.

נושמת...

אולי יבוא יום שבו תזרח
אולי תישאר ולא תברח
אולי בסוף תמיד תיקח.

נושמת...

מילים: עירית להב, לחן: ניסו שלו