הדרך ארוכה

איך כל פעם מחדש אני מתפלל לאל,
מתפלל זה מתסכל אבל הוא לא מוחל,
אני לא מבין איך זה שכל נוכל,
לכל מקום חדש כל פעם מסתגל,
מה אתה נותן זה מה אתה מקבל,
מה שיוצא מהלב נכנס אל הלב ומחלחל,
שוב מתבלבל ולא מצליח לעכל שזה נגמר,
נזכר שוב פעם בעבר ואז נשבר,
מה נותר שום דבר,
תמיד שהלכתי הסתכלתי לצדדים,
ושהסתכלתי מהצד ראיתי שיורקים לי בפנים,
לא מתאים, איפה כל החברים?
חשבתי לעצמי איך? תמיד אני דורך במקום,
וכשאני רוצה להתקדם
אומרים לי די עידן תפסיק לחלום,
אבל אני חולם,
לשחות בים של אפשרויות בזמן שהוא זורם,
צובר את השם ומתקדם הדרך הקשה עוד תשתלם.

הדרך ארוכה,
אני רוצה להגיע,
אל הפסגה הרחוקה,
עכשיו זה הזמן,
לפרוש את הכנפיים,
ולעוף מכאן,
כי הדרך ארוכה,
ואני עוד כאן.

עומד מול האופק אין טעם לדבר,
רואה מה מחכה לי שם הנוף לא משקר,
לוקח נשימה משתחרר,
הולך בקצב שלי לא ממהר,
ויש את הרגעים שמסביב הכול קודר לא מוותר,
ממשיך להתקדם בערפל כמו עיוור,
הכול עוד יסתדר,
הרקע מתבהר ככל שהזמן עובר,
מה שצריך לקרות יקרה תן לדברים להתחבר,
תתמסר אין טעם לפחד תתגבר,
סללתי את השביל הזה בשביל להשתפר,
ואם אני נתקע בדרך על הדרך מאלתר,
חדור באמונה אין מצב שאני עוצר,
נתתי את הכול לא מצטער,
מסתבר כשנותנים הכל, הכל מרגיש אחר,
תודה לא בתוצאות אני רואה את ההבדל.

הדרך ארוכה...

מילים: עידן בן נון, לחן: איציק ערוסי