מכתב מהודו

מכתב מהודו מארץ רחוקה,
לפני שעה נחתתי, מתרגל אל התחושה,
כבר מתמקח פה עם כמה נהגים,
הם אומרים שככה זה ישראלים,
תמיד מקשים את החיים.

חודש וחצי אחרי המילואים,
נשבעתי לעצמי לקנות זוג כרטיסים,
"אולי תבואי, תברחי מהעולם",
בסוף נשארת באיזה בית נעלם,
נסעתי לבדי ל"טרמינל, ז'ה טם, איי לוב יו טרמינל, בלה מיה".

ועכשיו אני אסע רחוק, מכאן מכל השאלות,
והיה לי טוב כשזה היה קרוב,
לחלום על הילדים איתך בקו החוף,
מאושרים יותר בכל יום שנגמר,
זה עכשיו חלום רחוק, עכשיו את רחוקה.

מכתב מהודו מאדייפור הלבנה,
עוד יש לי מחשבות על כל מה שקרה,
כן זה עוד חי בי, זה לא העישונים,
בשפה שלך קוראים לזה געגועים,
ככה רצה האלוהים.

אם רק היה חולף הזמן,
אם לא היית מבעבעת לי בדם,
אולי הייתי מדבר על המחר,
אולי הודו הייתה נראית לי כמו תקווה,
הייתה נותנת לי שלווה.

ועכשיו אני אסע רחוק, מכאן מכל השאלות,
והיה לי טוב כזה היה קרוב,
לחלום על הילדים איתך בקו החוף,
מאושרים יותר בכל יום שנגמר,
זה עכשיו חלום רחוק, עכשיו את רחוקה,
זה עכשיו חלום רחוק, עכשיו היא רחוקה.

מילים: עידן עמדי, לחן: עידן עמדי