ממשיך לצעוד

יום ראשון בבוקר,
שוב אני נזכר,
בעליות לירושלים,
קצת מתחיל להיות לי קר,
אני חושב על המילים,
שעל שער הברזל,
כבר עברו שנים מאז,
תמיד אני זוכר...

יום ראשון בבוקר
וקצת קשה לנשום,
כשריח העשן,
מעלה בי נשכחות,
מהעיר הישנה,
מבית הכנסת הגדול,
מהילד הקטן
מציץ מהחלון..

וכולם מספרים,
על אברום הגדול,
שאם ובמקרה תמעד,
אז הוא ירוץ
ויגרום לך שוב לעמוד,
הוא נחל מתגבר,
שומר הנשמות,
כשכולם נופלים למטה,
איך אתה ממשיך לצעוד?

יום ראשון בבוקר,
שוב אני נזכר,
אני עומד על יד נפתלי,
מתפללים על המחר,
אני נושק לאבנים,
שמבטיחות גם זמן אחר,
עם כל רגע שנגמר,
מרגיש חופשי יותר..

וכולם מספרים,
על אברום הגדול,
שאם ובמקרה תמעד,
אז הוא ירוץ
ויגרום לך שוב לעמוד,
הוא נחל מתגבר,
שומר הנשמות,
כשכולם נופלים למטה,
איך אתה ממשיך לצעוד?


ואני קורא עלייך,
מתוך ספר זיכרונות
ואולי אתה שומע,
אולי רק במחשבות
ואם כן, אז תענה לי,
על אחת מיני רבות,
כשכולם נופלים למטה,
כשכולם נופלים למטה,
כשכולם נופלים למטה,
איך אתה, ממשיך לצעוד?

יום ראשון, הערב,
מתחיל להחריש,
בדיוק עזבנו את הכותל,
צועדים בצד הכביש,
הלב המרוסק,
לאט מתחיל להתחבר,
את "כל אדם לגורלו"
מצליח לפורר

מילים: עידן עמדי, לחן: עידן עמדי