קול זיכרון ישן

בפינת אליהו סלמן שהיה רחוב קישון,
אני זוכר ילדים מבולגנים רצים ברחובות,
עם כל מה שהיה בי פעם, שהשאיר אותי בוער,
היום עוד קל לי להרגיש אבל קשה לי לתאר,
זה כבר עולם אחר.

בפינת אליהו סלמן מצד חכם שלום,
תמונות של בגין בצהוב שחור מקשטות את הגדרות,
מבית הכנסת הדרומי יש ניחוחות קפה ותה,
אי שם הזמן עצר מלכת, אי שם חדל להתפורר, מלמהר..

והיא אומרת לי תבין, פשוט זה ככה אנשים, חיים את מה שפעם היה.
היא אומרת לי תבין, פשוט זה ככה אנשים, צובעים בצבע חם את הזמן,
את שנשכח ונעלם, כל איזה רגש שנרדם,
כל זיכרון ישן, קול זיכרון ישן.

מפינת אליהו סלמן שמקביל לרחוב ירקון,
בתוך שלוש דק אתה בשוק, מתערבב עם ההמון,
שורה של דוכני פלאפל שיתנו לך ת'לב,
שם המזל שולט בסמטאות,
מה שהיה הוא שיהיה או לא יהיה.

והיא אומרת לי תבין, פשוט זה ככה אנשים, חיים את מה שפעם היה.
היא אומרת לי תבין, פשוט זה ככה אנשים, צובעים בצבע חם את הזמן,
את שנשכח ונעלם, כל איזה רגש שנרדם,
כל זיכרון ישן, קול זיכרון ישן.

מילים: עידן עמדי, לחן: עידן עמדי