אהבה יש אומרים

יונתי בחגווי הסלע,
אין כסלע הקר של ליבך...
הציליני מכף הקלע
וגלי את אשר בקירבך.

אהבה, יש אומרים, אל תעירו,
אל תעירו נא עד שתחפץ!
אך ליבי, ששוצף וצעיר הוא,
בשנתה הרוגעת כבר קץ...

כי הלב מקסמייך חולה,
וכולי, וכולי, וכולי...

דודאים כבר נתנו פה ריח
ובכרם - פיתח הסמדר.
והלב דלתותיו פותח,
רק גנך גן נעול ומסוגר.

אהבה, יש אומרים, לא יוכלו לה
לוא גם מיים רבים ועזים.
אך אותם שציפו וייחלו לה
יגמעוה עד קטון הנתזים...

כי הלב מקסמייך חולה,
וכולי, וכולי, וכולי...

ארפדך בלחיי תפוח,
אסמכך במיבחר אשישות.
אבל עד שהיום יפוח
גם נפשי עוד תפוח קשות...

כי, אכן, אהבה, יש אומרים, היא
ענוגה כצביה וכגדי.
אך אם לא כמו בשיר השירים היא
יצדקו האומרים: ברח, דודי...

כי הלב מקסמייך חולה,
וכולי, וכולי, וכולי...

מילים: יוסי גמזו, לחן: אלון בן ציון