ציפור משונה

כל הזמן הזה את חיה
בתחושה בלתי ברורה
כאילו שאיבדת את דרכך פתאום
באמצע עיר זרה
אנשים עומדים בפתח
להיכנס אל תוך חייך
והדלת סגורה

את אוהבת לפעמים לשבת
על ענף העץ שבגינה
שם הרוח מנשבת
התחלה של מנגינה
אנשים עוברים למטה
הם וודאי חושבים שאת
ציפור משונה

המציאות היא רק השתקפות קרני השמש
על רשתית העין הפקוחה
הכל נראה רחוק
אבל אולי
רק המשקפת הפוכה

מסתכלת בזכוכית מגדלת
על התמונה המשתנה
אבל ככל שאת שואלת
את תמיד לא מבינה
אנשים רוצים לדעת
על מה את חושבת
ואת לא עונה

המציאות היא רק השתקפות קרני השמש...

מילים: עלמה זהר, לחן: עלמה זהר