הצעצוע החדש

בעיר הזו האפורה
בזבזתי את עצמי
כאילו אין מחר.
השמש זרחה
כשהלכתי לישון.
מצאת בית איתך ואהבה
שלא ידעתי שאפשר.
גם אם היו עוד הרבה
אני הייתי הראשון.

ולא היה בנו בושה או פחד.
ואהבתי אותך,
ולא ידעתי לתת אהבה.

בטח קיווית לאחד
שיחזיק לך בחושך ת'יד,
אבל אם תעלמי,
אני לא אחפש אותך,
לא אחפש אותך בכלל.

את כאן, את שם,
אני כבר רציתי מזמן...
לגמור את זה.

ברוח נסחפתי...
בין להקות ציפורים נודדות
בחלון רק עברתי.
היה ערפל,
וקסם שחור,
והטוב והטוהר שלך שתמיד
הראו לי ת'דרך לחזור,
הראו לי ת'אור.

בעיר הזאת הפכתי
להיות הצעצוע החדש
שכולם רוצים,
שכולם אוהבים.
חיוכים יפים שאני זוכר - הפכו
לסכינים כל כך מהר
לא נשאר לי חבר
מלבדך בעולם.
הייתי מטפס על הר גבוה
רק לראות מרחוק,
אולי גם את שם חושבת עלי?

ברוח נסחפתי...
רחוק מהבית רחוק מהחוף
למצולות התמכרתי.

מילים: עמוס בן דוד, לחן: עמוס בן דוד