לא באמת אתה

מי שרוצה, אני מחלק מעצמי ונותן
כמעט עד הסוף.
מביט איך הקסם גדל
איך כוכב נופל
זה טוב להיות
אחד שיכול לוותר על עצמו
בשביל משהו אחר, חדש, גדול.
לקחת ביד לעקם וליצור
תמונה חדשה.
אני לא הגיבור ולא הכוכב.
אני זה שצובע את
כל הדמויות בלי לצאת מהקו
בצבעים זוהרים
בעומק מרתף אפל
מול הבד המתוח הריק,
בורא יערות, כבישים, שדות
נמלט האור, מטשטש עקבות.

זה לא באמת אתה
אתה תצטער שזה ייגמר.
מחפש, מסתובב בעולם,
מתי עזבת אתה לא זוכר
ואיפה הבית שלך?
ומה מסתתר שם בתוך הארון?
איזה אוצר חלול אבוד
בקצה מבוך ללא פתרון.

מי שרוצה, אני מהמר על עצמי
ומפסיד כמעט עד הסוף.
לא לומד,
כל פעם אותה הטעות
ועוד פעם אותה הטעות
מכור, לא רוצה לעצור.
פחדן לא רוצה לשנות.
חשוב להיות רגיש, אדיב,
לשמור על חיוך
כשהכל יגמר
תישאר אחד שנוח להיות על ידו,
שמוצא את הטוב,
ותרן, מבין וקשוב שאפשר לכופף.
שקל לאהוב...
אחד שמנסה להציל כל הזמן ולא מצליח.
אחד שמאכזב כל פעם מחדש ושוב מבטיח...

זה לא באמת אתה...

מילים: עמוס בן דוד, לחן: עמוס בן דוד