דרכו האחרונה

הוא הלך לפניהם כה שקט
כמו לחג הוא כיון צעדיו.
"אנא אן זה נלכה כעת"?
שואלים ותמהים ילדיו.

"אנחנו יוצאים לחופשי,
ראו השער נפתח לרוחה.
לא לבכות רק לשיר, רק לשיר,
שירי חג ושירים של שמחה".

והרחוב התפרש כמו מרבד
לרגלי ילדים יחפים,
השרים "איננו לבד",
צועדים לנופים היפים,

כי הדוקטור הוא לא יעזוב
ילדיו הולכים כאן כולם,
הוא איתנו הולך - עד הסוף
הוא איתנו לעד לעולם.

לא לבכות רק לשיר, רק לשיר.
שירי חג ושירים של שמחה.

מילים: אנדה אמיר, לחן: עמוס ברזל