הודי חמודי

זה הודי חמודי הוא ילד קטן.
גר הוא הרחק שם בעמק בית שאן.

עיניים לו תכלת וראש לבנבן.
פה לו מתוק מחייך ומקשן.

שואל בלי הרף הוא: למה זה כך?
"למה ולמה" מעביר הוא בסך.

הודי חמודי, הוא בן אביטל,
שאלה ראשונה את אביהו שאל:

למה טלה עת יפתח את הפה
יודע לומר לי אך מֶה ורק מֶה?

ולמה צביה הפרה החומה
יודעת לומר לי גם מוּ וגם מָה?

הודי חמודי, הוא בן אביטל,
שאלה שניה את אביהו שאל:

למה העגל הרץ למרחב
שולח למעלה למעלה זנב.

ולמה צנונית קטנה, אדומה
שולחת זנב דק אל תוך אדמה?

הודי חמודי, הוא בן אביטל,
שאלה שלישית את אביהו שאל:

למה השמש תמיד הוא ראשון
לרדת בערב לשכב ולישון.

ולמה ירח הוא דווקא בליל
יוצא מביתו והולך לטייל?

"למה ולמה" רבות עוד שאל
הודי חמודי, הוא בן אביטל;

למה אוהב כה הצל את העץ?
מבוקר עד ערב אצלו הוא רובץ.

למה בורח הצל מהאור -
השמש מציץ בו, נסוג הוא אחור.

למה הרוח מכה אילנות?
ולמה בוכים כה יונים ויונות?

למה כנפיים ניתנו רק עוף? -
ועוד הוא שואל בלי קץ ובלי סוף.

אך תענהו אם כך ואם כך -
ו"למה" חדש אז מפיהו יצמח.

מילים: משה דפנא, לחן: נחום נרדי