בורח

הרכין ראשו לשם שמים שמים
נטש את כל הניצבים שם בקומה מעל
ועם קצת אור שלא כבה עדיין
מביט על מרצפות ונאבק בתוך חלל
ממלא את שאזל מנסה להיות אחר
ממה שהוא תמיד היה
שהוא תמיד היה תמיד היה

טומן ראשו בחול משפיל עיניים
מתעלם מכל הסימנים חורק שיניו
ועם קצת פחד שמשתיק בינתיים
את הקולות ההם שמזמינים אותו לקרב
מדבר הוא אל עצמו
מנסה לחמוק מכל מה שאי פעם בו פגע
אי פעם בו פגע, בו פגע

נוסע בורח וזה אותו רודף
עכשיו כל רעם בשבילו סימן
בורח יודע לאן הוא כבר ילך
וזה רודף אותו כל כך מזמן
כל כך מזמן, כל כך מזמן

הסתיר מחלפותיו עזב לו בית
השאיר כמה ספרים פתוחים גאים על המדף
עם קצת תמימות שלא עזבה אותו בינתיים
סופר מכוניות שרק יקחו אותו מכאן
לא משנה כל כך לאן לא משנה לכמה זמן
שיקחו אותו מכאן
יקחו אותו מכאן, אותו מכאן

נוסע בורח וזה אותו רודף...

מילים: עמיר בניון, לחן: אסף אטדגי