שני ברגים

הקומקום שורק פעם לך ופעם לי
חוברות של כרטיסי אשראי, מעסיקות אותי
שמיכות בזול לימים הסוערים
את אומרת לי תודה
תקעתי שני ברגים

וכשאני נוסע בלילות עוצר במקומות ריקים
עם עיניים בוערות מול הזיתים הירוקים
שומע את הקול שלך מסתובב בשביל לראות
ברמזורים, בשירותים, מאחורי דלתות סגורות

שוכבים ערים עם עיניים עצומות
אי אפשר לדבר על כלום
אי אפשר לשתוק
מרגיע את עצמי נזכר ביום שנעלם
נשיקות במעלית כמו פעם, עד שאני נרדם

הציפורים חזרו אל החלון
שנינו מסתכלים
את מרימה את היד והן עפות
הרעש של הצמידים
מישהו הולך על השביל את באה איתי מתחת לשולחן
זה האיש של הגז את אומרת
בא לפני הזמן

מילים: עמיר לב, לחן: אמיר צורף