אחותי

את לי אדמה יציבה ומחבקת
מנגבת את עיני כשבוכה כשמתפרקת
כשבבית שרתי ועמדתי על הידיים
את היית קהל שמחא לי כפיים

ואני קלה, מובילה ושתלטנית
את הולכת לאיטך, כבדה וביישנית
שתי בנות בחורף מביטות מהחלון
נצמדות כששוב יש צעקות מהסלון

ועדיין מחפשת מה קרה בילדותי
שחיבר אותי אלייך, שמשאיר אותך איתי
איך ימי היו נראים אם לא היית כאן לצידי
מלטפת, משתפת וקוראת לך, אחותי

באותה שמלה עם סרט וצמות
מי אני מי את, לא תמיד קל לזהות
משחקות בחדר, צוחקות עד השמיים
הוא לוקח מזוודה עוזב לבינתיים

ועדיין מחפשת...

ואחרי שנים את מחליטה שאת חוזרת
החיים הפכו אותך גדולה וקצת אחרת
עד היום רואה בך כשאת מביטה אלי
ילדה קטנה דומה לי, הולכת אחרי

מילים: ענבל אבנעים, לחן: ענבל אבנעים