קורת גג

באפלה, אישה קטנה
פיסת מקלט מבקשת
היא לא דורשת
היא לא מוחה
על ילדיה הקטנים היא מסוככת
ימים שלמים שמתארכים
היא בדרכים
ואין לאן ללכת.

לילה בא, לילה בא
רק לך ולילדיך אין מנוח
מה ביקשת כבר
מה נואשת
רק קורת גג
לשים בה ראש לנוח
רק קורת גג קטנה
מקום לשכוח.

באפלה, נשמע קולה
במיטתי מקשיבה לה
עיני עוצמת, ונבוכה
ולא נרדמת, בקול בוכה
מול מציאות כה אנושה ולא מובנת.

לילה בא, לילה בא...

אישה קטנה, במדינה
שבגדולות מתעסקת
היא לא חולמת
על בית עם נוף
היא לא עוסקת בעקרונות
היא מחפשת רק מקלט
בבית משותף אחד
ששכחו אולי לנעול
כדי לישון עם ילדיה
זה הכל.

אישה קטנה, ובבטנה
נושאת בצער עוד ילד
עוד ילד להלין
במקלטים
אישה קטנה, אישה קטנה
בלילה.

מילים: תלמה אליגון רוז, לחן: תלמה אליגון רוז