צולף

מה יעשה עם הכעס בבטן, הוא בן ואסור לו לבכות
איך יעבור את הזמן הארוך, אין חבר, אין מה לעשות
הבית מלא חפצים דוממים, יש ספה, כסא ושולחן
אמא ואבא תמיד מתעלמים, עסוקים רק באח הקטן

הוא צולף בציפור, הוא מציק לילדה
לא מבין את עצמו, לא אותי, לא אותך

בוקר שבת בשדה הקוצים לידו ציפור נדירה
מבלי שיספיק להעיף בה מבט היא פרחה, התעופפה
בוקר שבת בשדה הקוצים מבחין הוא בשתי ילדות
מבלי שיאמר או יעשה שום דבר הן קמות ומיד מסתלקות

הוא צולף בציפור, הוא מציק לילדה
לא מבין את עצמו, לא אותי, לא אותך

ואז התקרבה אהבה, בבטן היתה מלחמה
הכעס ברח ובקרב היא נצחה
הו, בן אדם זה נפלא...

הוא מביט בציפור, הוא מביט בילדה
לא מבין את עצמו, מה כל כך הוא שנא
הוא מביט בציפור, הוא מביט בילדה
לא רואה מהיכן התקרבה אהבה
הוא מביט בציפור, הוא מביט בילדה
לא מבין את עצמו, מה כל כך הוא שנא

מילים: ערן צור