אלונה אומרת

שישה ימים ללא ספינה שייטנו
בכל הלילות ללא שינה
צרור הבטחות של שיכורים פיזרנו
מהר הכרמל עד לנמל
למה חיכינו
או כמה בכינו
קשה להגיד במדוייק

אלונה אומרת
שזה כבר מאוחר לברוח
ומכווצת את גופה
אלונה אומרת
שעדיף לה אולי לשכוח
ומשקרת לעצמה

ארבע שנים ואין תשובה, חשבתי
שבטח נמאס לך לקוות
כמה רצינו
הו, כמה ניסינו
קשה להגיד במדוייק

אי שם את תסתתרי, את שנינו לבד תותירי
עד ששוב תגלי שאין אף אחד בבית.
אם תרצי, תגידי רק לי, למה החלטת לא להרגיש

מילים: פבלו רוזנברג, לחן: פבלו רוזנברג