אנשים שמחים בקובה

הרגעי אהובה, שתי קצת מים קרים
הימים הקשים נגמרים
את היית מאושרת ותהיי מחדש
אעשה את כל מה שנדרש

תלבשי לכבודך שמלתך הפרחונית
ונצא לסיבוב במכונית
כשהיינו בני שש עשרה החלפנו טבעות
והסברס דקר באצבעות

תפזרי ת'שיער, קצת פרוע
האביב השליו אליך שוב בא
אז עכשיו נתחבק ונרקוד עם כולם
תסתכלי איך אנשים שמחים בקובה

נחפש בנרות את שאיבדנו בטעות
על גגות שטיפסנו בילדות
וניגע בשמי אוגוסט אלף תשע מאות שמונים
שם השארנו את סוד הנעורים

מילים: פבלו רוזנברג, לחן: פבלו רוזנברג