בא בשערייך

שוב לא נרדם. את שוב גונבת את שנתי
שביל ארגמן של דובדבנים מפרי גנך
זרוע אחרייך
ומי עכשיו בא בשערייך?

אין בי אוויר כל עוד נושמת קנאתי
ריח של בושם המרחף ממעונך
אופף את צעדייך
ומי כרוך בסבך ידייך?
סופר את צעדייך
ומי עכשיו בא בשערייך?

שוב לא נרדם. את שוב גונבת את שנתי
מתק פנייך נשקף מבעד חלונך
וכתם סודותייך
נקרש כמו דם על שפתותייך
סופר את צעדייך
ומי עכשיו בא בשערייך?

מילים: פבלו רוזנברג, לחן: פבלו רוזנברג