פרצת לי את הלב

בשפתייך התחלות של קיץ
ובשפתי סימני אחרית
עדינה את כיונת הבית
אני מחוספס כפרש בראשית

אדם שאין לו שום מקום לנוח
מניח את חייו בשתי ידייך
לא זוכר כלום ומאל שכוח
יודע רק את נבואת בשמייך

פרצת לי את הלב
לגנוב אותי עוד פעם
בוכה בי וריד ובוכה בי דם
פרצת לי את הלב
לגנוב אותי עוד פעם
גבול שגעוני הקיץ ולא נרדם

שלא נשכח מי היה כאן קודם
מציץ אל עבר ארץ הילדות
בשפתייך התחלות של אודם
ובשפתי סימני בדידות

מילים: פבלו רוזנברג