קוביות

מרגיש כמו ילד בחנות של ממתקים,
רוצה הכל כאן ועכשיו.
אני לא שוכח את הריחות המתוקים,
גם אם אתמול כבר לא נחשב.

מרגיש אבוד בלילה של פרידה,
אל תכבי לי את האור שבמנורה.

תוותרי, תחבקי אותי עוד רגע,
אנ'לא יכול כך להמשיך,
קוביות, של קרח בין ידייך
אנ'לא יכול עוד להחזיק מעמד.

חיבוק עדין איתך זה אמיתי,
הזמן הוא כמו קוסם מוכר.
השקפות עולם כשאת לצידי,
נמסות מהר יותר מסוכר.

מרגיש אבוד בלילה של פרידה,
אל תכבי לי את האור שבמנורה.

תוותרי, תחבקי אותי עוד רגע...

תמיד גשום בלילה של פרידה,
אל תכבי לי את האור שבמנורה.

תוותרי, תחבקי אותי עוד רגע...

מילים: פבלו רוזנברג, לחן: פבלו רוזנברג