בית מטבחיים

מתמוטט אל מול כוח פנימי
שואב נפשי אליו
הידיים, הראש במצב צבירה מוגז עכשיו
וכעין משחק הודף חזרה
ואינני עוד
חלק מכדור האדמה
ואינני עוד

ראיתי אדם במצבים של חולשה
כשגבו צמרמורת
ושיניו ככלי הקשה
מה יכולתי לומר

מים צלולים, בפי טעם מר
לראות אך לא לגעת האפשר
איננו נראים
גם יושבי הארץ אינם

המוות קל מהמציאות הקדושה
מההמתנה המייאשת, מהברירה
וכעין המשחק הודף חזרה

יושבי הארץ אינם
ואינני עוד

המוות קל מהמציאות הקדושה...

מילים: אסף וגמן, לחן: רן דרום