חלמתי תבל מכוסה אפר

חלמתי
תבל מכוסה אפר
ושנאה.
ונותרתי לבדי:
ואזרע לי שני גזרים
למאכל;
ושקדיה לבנה
לשמח לבבי;
ובדל עשב
להניח עליו ראשי;
ושני פרפרים
באו ביעף
ישר מכסיל
ללא דאגה
ודאי שניהם יגועו;
דבקים זה בזה
באהבה רבה
כי לא פסה האהבה ...
"כי לא פסה האהבה",
אפזם לי לתוך
החלל
ובדל העשב
ירעד לקולי

מילים: אסתר ראב, לחן: שרון בן עזר