שיר הפנימיה

אמא ואבא מפרקים ת'חבילה
שולחים אותנו ישר לפנימיה
אחי ואני רבים בנסיעה
לא מעכלים את מה שקרה

היועצת מציעה שניפרד
אח שלי דוקא לא מתנגד
שמים אותי לבד ושלא אנדנד
יש כאן פישפשים מתחיל לגרד

רק שהעיניים עצומות
אני מתחיל לחיות
ועד שאתעורר אני מישהו אחר

ההורים בשער מחכים לאישור
נוסעים העירה נדמה שחל שיפור
אמא דומעת נמרח לה האיפור
אחי ואני לא מבינים ת'סיפור

עוצרים בגלידריה כמו שעוד היה רגיל
קצפת סוכריות עוגות ומילקשייק וניל
לפתע עוצרים אל מול ביניין גדול
אני רוצה לבכות אבל לא, לא יכול

רק שהעיניים עצומות
אני מתחיל לחיות
ועד שאתעורר אני מישהו אחר

אמא ואבא מתגרשים ברבני
עדים נוכחים זה אחי ואני
אנחנו מקשיבים בפה מלא עוגה
איך אבי קורא את סוף הפרשה.

מילים: דן תורן