שיר בדואי

עדרי כבשים על הגבעה וענני כבשים מעל,
שיחי קוצים מתנועעים, זהב נודד במאהל.
לאן שלא תביט תראה, ימין ושמאל רק חול וחול,
וכשהרוח משתנית החול יוצא לו במחול.
לשמי הבוקר הגבוהים כאן אין ראשית או אחרית,
והד חליל רועים עונה בערבית ובעברית.

עולם נברא, כולו "תמאם",
וכל השאר, מים עד ים,
הוא מעשה ידי אדם.

שבילי עזים במדרונות ושביל חלב זוהר מעל,
הואדיות וההרים עומדים לעד ועד בכלל.
גמלים פוסעים בחול החם, דובה גדולה על גג עולם,
ועד האופק נח צילו של אור ירח מנומנם.
לשמי הלילה הכסופים כאן אין ראשית או אחרית,
ותן בחושך מילל בערבית ובעברית.

כוכב נופל, ב"נוס אל-ליל",
את עינהם עוצמים
ומבקשים יצחק וישמעאל.

מילים: אהוד מנור