אולי נחזור

בשדות בין הערביים, כשחמה נשקה למים
את פרחת לאט, היית כה מאושרת
איך סגרת עלי כותרת, והשפלת מבט
ואותי השארת, לבדי בדרך

שושנה נכספת, לך נפשי נמשכת
רק אותך אסור לקטוף
כי אסורה אהבתנו, השורה בין שנינו
עם בוא אביב אולי נחזור...
אולי נחזור...

בין זריחה לרדת ערב, כשלצידי פרח הורד
את מולי נחשפת, צחור היה עורך
איך חיוורים היו שמיים, כשאותי עזבת
לו השארת סימן, הייתי לידך

שושנה נכספת...

מילים: ארלט ספדיה, לחן: אביחי מליחי