בלה

היא היתה ילדה
הוא היה כבר איש
והיה לו עסק בעסקי הביש
היא חלמה עליו
הוא חלם על חו"ל
היא שלחה מבט והוא זלזול

בביתה ישבה ואספה תמונות
הכל נראה טפל, גם האמונות
היא חיכתה ליום שתהיה גדולה
שאותו האיש יהיה שלה

בלה, בלה, בלה, בלה
הוא שווה כל כך הרבה לה
בלה, בלה, בלה, בלה
כמה בריאות שזה עולה לה

בינתיים היא
תפרה וגם סרגה
רקמה חלום, בכלל לא דאגה
כשהגיעה יום
שלחה היא את אמה
לדבר עם האביר של השכונה

התקלחה האם, פזרה את השיער
פדיקור ומניקור וכל השאר
מה עבר אז בראש של המאמא?
על מה חשבה? מה בדיוק היא זממה?

בלה, בלה...

אך, אבוי, איזה סוף
רק ירד המסך
בלה את הוילון הרימה
ואביר חלומה צעד קדימה
בלי לומר מילה
אסף לזרועותיו
את אמא

בלה, בלה, בלה, בלה
הוא כבר לא שווה הרבה לה
בת שבעים היום היא בלה
עוד מחכה שזה יקרה לה

אין סיכוי גדול לבלה
אז בואו נמחוק ת'טרנטלה

מילים: דידי הררי, לחן: קובי אושרת