אנג'לינה

תמיד הייתה בי הנטייה להסתכן
אני חצי נסוג וחצי מתקדם
איפה שקוף רוקד והנהר זורם לצלילי הקונצרטינה.
דם יבש בשער זהוב, אני הולך מחוף לחוף
אני יודע בדיוק מה הביא אותי אלייך לבסוף.
אבל למה את חושבת שראית אותי כבר זה מקרוב,
אנג'לינה?

עיניו שני חרכים, שלא יבישו שום נחש
עם פנים שכל צייר יצייר בקו מטושטש.
עובד איזה אל עם ראש צבוע וגוף אישה מלוטש,
איזה פסל מחרסינה.
האם אני צריך אישור ממך להפנות לחי שנייה
מדוע עלי לדבר אם את קוראת כל מחשבה?
ולא, אנ'לא יודע כלום על האיש הזה בתמונה,
אנג'לינה...

שם בעמק הנפילים, שהעושר בו רב
השזיפים המתיקו מיץ וזבו דבש וחלב,
השופט דחה את הערעור וסילק אותי מעליו
והגעתי הנה...
כשתחדלי מקיום את מי תוכלי להאשים?
ניסיתי לאהוב אותך אבל המשחק הזה לא מתאים.
אויביך הגדולים וחברי הטובים הם אותם האנשים
אנג'לינה...

דרך שדה הקרב דוהרת מרצדס שחורה
משרתיך יגעים אתה ערום ועריה.
איפה, איש גדול, אתה רוצה לאבד ת'משרה
ירושלים או ארגנטינה?
היא נחטפה מחיק אימה כשהיתה רק בת שלוש
עכשיו יצר הנקם סופק ואין לו אלא בגדים ללבוש.
הוא מוקף מלאכי שמים ולה יש שק מכסה על הראש,
אבל כך גם לך, אנג'לינה.

אני רואה חלקי אדם מנסים את גן עדן לכבוש
יכול לראות פרש על סוס חיוור צועד בראש
תקבלי מה שתרצי , רק תבקשי, אין לך מה לחשוש
בואי הנה, התקרבי-נא.
בני איזה שביל נסיגה לאורך הגרם המתפתל
אחרי המלאך הרב-פרצופי והעץ המתעקל
בוכה במקומות טמאים ומבקשת את רחמי האל
אנג'לינה.

מילים: בוב דילן, לחן: בוב דילן