את ילדה גדולה עכשיו

שיחתנו, מתוקה וחטופה,
כמעט והפילה אותי לריצפה.
וחזרתי לגשם, ואת על ארץ יבשה.
איכשהוא נוצר מצב-
את ילדה גדולה עכשיו.

ציפור באופק, על גדר ישובה,
שרה לי ת'שיר שלה מטוב ליבה.
ואני כמו הציפור, שר רק בשבילך,
מקווה שאוזנייך שומעות
אותי שר דרך הדמעות.

הזמן מטוס סילון הוא, טס מהר מדי,
וחבל שאלך לדרכי עכשיו בלי להשאיר כלום אחריי.
אני נשבע שאשתנה, תראי מה את יכולה לעשות.
אני יכול להשתנות,
גם את תוכלי לשרוד.

האהבה כה פשוטה לציטוט משפט.
את ידעת את זה תמיד, אני לומד את זה עכשיו.
אני יודע שאמצא אותך כחדרו של מישהו.
זאת האמת שיש לחשוף-
ילדה גדולה את, עד הסוף.

שינוי מזג האויר תמיד הוא קיצוני,
אבל מה הטעם בשינוי שאיננו הגיוני.
אני יוצא מדעתי, בכאב שלא מניח לי!
כמו פקק שעם בליבי,
מאז שאינך איתי.

מילים: אריאל קליינר, לחן: בוב דילן