סניור

סניור, סניור
התדע לאן אנחנו נוסעים
כביש המחוז, או יום הדין?
הזמן כאילו חוזר לי לאחור
האם יש אמת בזה, סניור?

סניור, סניור
התדע לאן יכלה היא לברוח?
ועוד כמה זמן? כבר אין לי כוח
מתי אפסיק לחפש ואוכל לחזור?
האם יהיה לי נוח שם, סניור?

עוד נושבת רוח פרא בסיפון עליון
על צווארה צלב הברזל משתלשל מקצהו של תליון
עוד מנגנת התזמורת במגרש הריק
בו נשקה לי ואמרה שלעולם לא נתנתק

סניור, סניור
עודי רואה את העגלה
מריח זנב הדרקון מצילה
והמתח הזה קורע לי את העור
עם מי אני יכול לדבר עכשיו, סניור?

הדבר האחרון שקרה לפני שהכל התמוטט
היה רכבת של שוטים מתרוקנת לאורך שדות מגנט
צועני עם מוט של דגל ותכשיטי מופת
אומר: בן, זה לא חלום יותר, זה קורה באמת

סניור, סניור
הרי קשה מעור הוא ליבה
ובכן, תן לי רק עוד דקה
לאסוף את כל מה שהיא לא הצליחה לשבור
עכשיו אני מוכן אם אתה מוכן, סניור

סניור, סניור, סניור, סניור
בוא נהפוך את היוצרות
ננתק את השרשראות
אני לא מוצא שום הגיון שאפשר לשמור
תגיד לי למה מחכים עכשיו, סניור?

מילים: בוב דילן, לחן: בוב דילן