ארץ הצבי

בהרים הגבוהים,
בהרים הנשפים,
ארץ הצבי מסתתרת.
היא חלב והיא דבש.
ופרחים לה בדש.
ויערות לה וים, שמו כינרת.

על ראשה הר לבן.
צווארה בענן.
בעיניה תוגה ועצבת.
בליבה עיר זהב.
בה מקדש שחרב.
ובתוכו נשמה ושלהבת.

ארץ הצבי,
ארץ הצבי,
כהן ולוי את וגם נביא.
ארץ הצבי,
שבלבבי,
את אוהל מועד לי,
את בית אבי.

ובארץ ההיא,
יום שמחה ונהי,
עת שלווה לה וגם עת מלחמת.
והארץ הזאת,
שפניה עזות,
על אחרית הימים עוד חולמת.

בוא יבוא עוד יומה.
ותאיר לה חמה.
ממזרח, מצפון ומנגב.
כשייתם החלום,
היא תינוה בשלום.
על כל תל, על כל שעל ורגב.

ארץ הצבי...

מילים: דודו ברק, לחן: חנן אביטל