לאן

לאן נעלמה התמימות, לאן נעלם היופי
לאן נעלמה הרגישות, לאן נעלם האופי

אני עומד כאן וזועק
עומד כאן וצועק, אמא...

איך להצדיק את מעשי
מה למדתי בחיי
לאן נעלמתי...

לאן נעלמה הכנות, לאן נעלם הטוהר
לאן נעלמה השפיות, לאן נעלם הזוהר

אני עומד כאן וזועק
עומד כאן וצועק, אמא...

איך להצדיק את מעשי
מה למדתי בחיי
לאן נעלמתי...

מרגיש מחוץ למשחק, מרגיש חנוק משותק
הדם כבר לא זורם בגוף, הלב מזמן הפך מוצק

שפתיים יבשות כי לא נותרו בי מילים,
רק מרחק של יריקה, עם מחסור בנוזלים.

המים צלולים שאתה נמצא במלכוד,
כולם רואים אותך שקוף, קוראים אותך לכוד

בין השורות אתה מדליק מדורות,
מנסה לזעוק לעזרה, אבל שורף את עצמך.

כי ביום שאני אמות, העולם לא ייעצר,
רק ילך וישתדרג, ילך ויגמר

אז עכשיו מייצר, אני ממשיך ומדבר,
כי החיים שורפים אותי לאט, אבל המסר עובר

אני ממשיך וחופר, עמוק עמוק בתוך הגוף,
אני יודע יש מימד אחר

במקום הכי נמוך מחפש ובוער,
כנראה הגיע הזמן, לנשמה להשתחרר...

אני עומד כאן וזועק
עומד כאן וצועק, אמא...

איך להצדיק את מעשי
מה למדתי בחיי
לאן נעלמתי...

לאן הדרך מובילה אותי...

מילים: צ'ה, לחן: צ'ה