חנן ועליזה

עליזה וחנן יצאו יחדיו אל השדה
חנן הוא הרועה הטוב עליזה היא השה
עליזה על הרים דילגה ולבבה הומה
חנן חילל ברוך והיא ענתה לו מה מה מה מה

על שפת הנחל הכחול כרעו שניהם לשתות
חנן לגם מלוא הכף עליזה שתי טיפות
בין קני הסוף עצמו את עינהם העייפות
השמש והרוח את פניהם היו לוטפות

זה קרה מזמן מזמן
לעליזה וחנן
כשהיו עוד צעירים
והאמינו בשירים...

בעשב האפל נעורו והלילה קר
הלבנה ישבה דוממת על פסגת ההר
חנן קרא: "עליזה", וענה לו קול מוכר
כוכב נשר וכל מה שאסור היה מותר

זה קרה מזמן מזמן...

מילים: אהוד מנור