לפני שנפרדים

איך פתאום חלף מכאן הזמן
ושוב אל קו הגמר בסוף הגעתי
כל הזכרונות שכבר ידעתי
שותקים איתי לאורך המסילה

בן אדם זו דרך, העולם
כואב ומתאהב וגם נוגע
עוצר בתחנות ושוב נוסע
מוליד שוב את עצמו מההתחלה

תנו לנו דקה לפני שניפרד
צלמו את העיניים רק לרגע
רק עוד נשיקה אפשר להתעודד
מחר הלב יזרח מההתחלה

איך ברח הזמן כמו החול
שמתפזר פתאום עם בוא הרוח
עלים נושרים כמו ימים בלוח
זולגות בסתר גם כמה דמעות

תנו לנו דקה...

מילים: יואב גינאי