שאול ובעלת האוב

רד חמה לבין הרים
וכוכב זרח ממעל
רכוב על סוס יבוא שאול
לאמוד נתיב ושעל
ובאחד מהבתים
אור פנס דלק לפתע
כי פה תגור אשת האוב
לעצמו מלמל בפתע.

שח המלך לאשה
ושאל אותה לשמה
בעלת האוב אני
מה אקסום לך מלכי.
הו, הו...

בתוך החדר עלטה
בפינה הקלחת
ובין תימרות העשן
גוף העלתה כמו משחת
וקול חזק נשמע פתאום
אנוכי הוא שמואל
ולמה זה באת הלום
כי סר ממך האל.

שח המלך לאשה...

העלי שה לעולה
כי האל בדד עזבני
לא בחלומות ולא באורים
לשאלותי לא ענני.

עת הנצה החמה
שב שאול למחנהו
עייף מליל האשמורה
פחד ומורא חש הוא.
ליקט המלך עלומיו
את ריחות האבנים
ותחת עץ האלה
יחרוז שירי רועים.

שח המלך לאשה...

מילים: עודד לוי, לחן: נדב מדינה