שוב אותם רחובות

שוב אותם , שוב אותם רחובות
הידועים עד לבכי עד לבכי
ואותם שוב אותם הבריות,
ואני עצמי שוב אני.

אך הולמים בי, הולמים והולמים
(בחלום פעמונים נעלמים)
אי שם על ידי מקרוב
עולמות רחוקים וסתומים.

מתגלית לא נגלית ונושמת
מנשבה לא נוגעה ונוגעה,
מרחוק משקיפה ונרכנת
דמות לא מזה ההוגה וכורעה.

על אותם, שוב אותם רחובות
הידועים עד לבכי עד לבכי
על אותם שוב אותם הבריות,
ועלי על עצמי על עצמי.

אך הולמים בי, הולמים והולמים
(בחלום פעמונים נעלמים)
אי שם על ידי מקרוב
עולמות רחוקים וסתומים.

מתגלית לא נגלית ונושמת
מנשבה לא נוגעה ונוגעה,
מרחוק משקיפה ונרכנת
דמות לא מזה ההוגה וכורעה.

מילים: יוכבד בת מרים