ג'ינג'י

אמא אומרת תמיד: מחמדי,
לילדי ראש זהב,
ראש זהב לילדי.

וברחוב הם קוראים לי ... ג'ינג'י.
בכיתה הם קוראים לי ג'ינג'י
אפילו בלילה בתוך תוך כרי
יבער שערי!
ג'ינג'י...

רבים הצבעים עימך, אדוני -
תכלת פרשת על פני השמיים,
ולאמא שלי חומות העיניים,
ירוק לעלה, ולוורד וורוד,
או לבן, או אדום, ועוד יש, ועוד!
רבים הצבעים עימך, אדוני,
יפים ומרובים!
ולמה בראת לך ילדים צהובים,
אדוני, צהובים?

בכיתי הערב לפני השינה,
ואמא ניגשה, ודימעה בעינה.
מחמדי, לחשה, מחמדי...
ובלילה בלילה ויבוא אליהו,
ויעמוד על ידי,
ויאמר: קומה, קומה, ילדי!
ובכנף אדרתו עטפני
ונשאני-
אל על.

ושם במרום, בגן עדן, - היכל,
ובו בהיכל - כיסא המלכות,
ויושב לו המלך דויד,
ובידו השרביט,
וארי מימינו וארי משמאלו,
ועומדים לפניו משרתיו ושריו,
ועומדים לפניו ריבבות חילותיו,
והכל זהב.

ומתחת לכתר יורדים תלתליו -
צהובים תלתליו של המלך דויד,
צהובים תלתליו!
וכולו אדמוני.

ויאמר המלך דויד:
גש אלי, קטנטוני,
פתי שלי,
וראה - גם אני ג'ינג'י!
והביט אל עיני,
והביט אל תוכי,
וילחש: אפרוחי, אפרוחי,
ג'ינג'י שלי!
כך אמר לי דויד, כך אמר לי המלך.

ואמא שלי -
גם היא שם היתה עימדי,
ולחשה - מחמדי,
מחמדי...

מילים: מרים ילן שטקליס, לחן: מרטין מוסקוביץ'