ילד תמהוני

שוב אני שואלת
איך זה שהילד
תימהוני כזה מן ילד
זה הילד
נו, אני אתכם שואלת,
נעלם - הוא נעלם,
אולי ירד לבד לשפת הים,
אולי הלך לו לטייל ו-
עלי להיבהל?
כי ילד זה הוא פגע
נעלם בין רגע.
יש ראש בעננים
וכל אחד רואה הוא שם ובין-
שנייה עובר משם לכאן.

מה אעשה,
הילד הוא אגוז קשה,
הוא מתעופף כמו רוח,
אף לרגע לא יושב לנוח,
מי יכול להיות בטוח
שהביתה הוא היום ישוב,
זהו ילד תימהוני.

יש לו לב זהב מתוק כמו אבטיח,
מיתכוון לטוב. אבל הוא לא מצליח
איזה ילד, ילד תימהוני.
עכשיו הוא שם, על ראש העץ!
מה אומר לכם ומה עוד אדברה
הוא שלי, אני עכשיו לא אשברה!
חלומות חולם הוא,
בדרכים דוהר הוא,
ואני תמיד לי רצה אחריו.

בוא אלי ילדי בוא אלי.
לא שואלת,
בוא הביתה חיש!
אני לך דואגת,
המיכנס קרעת, לא נורא,
הכל נישכח,
תיפח בי רוחך!

מה יקרה איתך כעת
כשאנחנו יחד, ילד, ועכשיו
תבטיח שתשב.
הנה הירח לך כולו זורח!

מה קרה עכשיו, נו ילד,
החלון לא דלת
לא, הוא קצת יותר גבוה.
באמת יותר גבוה, באמת
זה לא נעים לשמוע...
מה אתה עושה על המנורה?
אני מיד אביא סולם, רק
תחזיק בכל הכוח
שקט! לא לצווח!
זה מעאט לא נוח
נו, חמוד שלי עכשיו סוף סוף
כבה מנוע
כי לאמא'לה שלך כבר נגמרו
כל הכוחות שבעולם.
מי אמר פה, מי, שלא נחמד הילד
אין נחמד ממנו, אין בכל החלד
גם אם תימהוני הוא הילדון
אני אוהבת ת'ממזר עד שיגעון.
אין ולא היה כזה לי בחיי
בשתי ידיו לוקח הוא, את שתי ידי - כן,
הוא מזמין את אמא'לה שלו לרקוד
איזה מתוק, קח נשיקה.

מילים: מיכל סנונית, לחן: עממי